גיבור חד"ש
הם היו ניצבים מול אדם מתון, אוהב פשרה, ומצהירים שהם לא יתפשרו על דבר ושמי שלא יסכים איתם תומך בגזענות. המתון, אוהב ההסכמה ושיתוף הפעולה, היה נע לקראתם, אל נקודת אמצע מדומיינת, ושוב התהליך היה חוזר על עצמו – איום וגידוף למתון אם לא יסכים עם הטהרן, המתון מתקדם עוד אל פשרה, קרוב יותר לטהרן, אל נקודת אמצע מדומיינת חדשה, ושוב גידוף, איום, אם המתון לא יסכים עם הטהרן הוא חלק מהשיטה, ושוב זז המתון אל הטהרן. וכך, בשילוב ההרסני הזה, בין אדם שלא מוכן לוותר על דבר למען הסכמה, לאדם ששיתוף פעולה והסכמה הם היעד העליון עבורו, הפך מתון לטהרן. ועוד אחד. ועוד אחד. בשלב מסוים הבנו שהסגנון הזה מיובא לכאן משמאל חדש שנוצר בארה"ב, ובל"ד-יזם שהתגלגל לטהרנות הגיע אל שמו המקורי – פרוגרסיבים. לבסוף הדביקה בל"ד את חד"ש בתפיסות שלה, אחר כך חלקים עצומים מהשמאל, עד שגיבור הסיפור החדש, האדם שהגה את עלילתו של מנסור עבאס, נדבק בעצמו. להמשך קריאה
תקינות פוליטית
התקינות הפוליטית כבר לא מוחקת עלבונות. היא מוחקת אנשים
הארץ, סוף שבוע, מדור "הקצה", 19.02.2020
המקרה האומלל של המילה "מפגר" היה הרמז הראשון לכך שתקינות פוליטית קיצונית היא חסרת ערך: לא רק שהיא לא מועילה, אלא שלעתים קרובות היא מזיקה. להמשך קריאה
מי באמת שולט במחשבות שלכם?
הארץ, סוף שבוע, מדור "הקצה", 10.10.2018
סופרים וחוקרים דימיינו את היום שבו יתאפשר להנדס בכפייה את נפש האדם. ייתכן שהיום הזה כבר הגיע. להמשך קריאה
הייצוגים בקולנוע ובטלוויזיה השתנו, הדעות הקדומות נשארו
הארץ, דעות תרבות, קצרי רוח, 04.12.2017
בשנות ה–70 וה–80 הוצפו כתבי העת המחקריים לסוציולוגיה ולתקשורת בארצות הברית במאמרים שניתחו פרסומות, חדשות, סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. מה שנחקר שם היה הייצוג: ייצוג של שחורים וייצוג של נשים. טקסט בשם "לעשות חדשות: מחקר בבנייתה של מציאות" (או "הבנייתה") מאת חוקרת בשם גיי טוכמן מצוטט לעתים כאבן דרך בהתפתחות המסורת. מחקרה ומחקרים נוספים התבססו על הנחת מוצא לפיה אמצעי תקשורת מקבעים בבני האדם תפיסות, ותפיסות אלה יוצרות בתורן מציאות המשתקפת באמצעי התקשורת — וכך הלאה, במעגל אפליה נצחי. "ייצוג יוצר מציאות" היה עוד ביטוי להלך הרוח של "שפה יוצרת מציאות". מתוך זרם החשיבה הזה, שככל הנראה הגיע לשיא בשנות ה–80 במאה הקודמת, החלה המלחמה על הייצוג. להמשך קריאה
הערת הכותב: מאמר זה עצמו עבר עריכת תקינות פוליטית: העורכת הוסיפה כותרת משנה שמכנה את הסטריאוטיפים הישנים "שוביניסטיים", תיוג שלא קיים במאמר, ובעריכה נוספה לתיאור שבכותרת למה שקרה לייצוגים, המילה "התפתחו", בעוד המאמר רק טען עליהם שהם "השתנו" מבלי לייחס לשינוי מעמד ערכי – התפתחות או נסיגה. בקישור שלמעלה ("להמשך קריאה") מופיע המאמר כפי שפורסם, אבל בעמוד הנוכחי הכותרת הוחזרה לכוונה המקורית שלה.
ספרות
מהי שירה הומניסטית
כתב העת לשירה "סלון הדחויים", גיליון ד', אוקטובר 2019
כותבים קיבלו את המסר לאורך שנים (מאז שיצאה השירה מתקופת הדיכאון שלה אל תקופת ההתחזות שלה, בראשית שנות האלפיים), שאם הם רוצים להתקבל, עליהם לכתוב עם איכויות של תבניות גשטלט קיימות, שהוזכרו כאן (הרמז, יצירתיות שפתית, מלאכותיות שפתית). כותבים גנזו את השירה ההומניסטית שלהם, או, חמור יותר, שינו את אופן הכתיבה שלהם, כדי להתקבל. לכן כותבי שירה הומניסטית כיום, הם טיפוסים אמיצים, ונדירים. להמשך קריאה
נובל לדילן: בחירתם של בני האדם
מורות לספרות ומשוררים המחזרים על פתחי כתבי העת, לא יעזו להתייצב מול ההגמוניה אם ירגישו שהם היחידים שקמו לערער על שלטון הספרות האלילית. ועדת הנובל עשתה צעד אמיץ וחצוף בכך שהעניקה את הפרס לאחד מסמלי הספרות ההומניסטית. בכך היא העבירה את הכדור לידיכם, בני האדם. אתם תחליטו אם הספרות ההומניסטית, ספרות שנועדה לכם, ושאתם ולא האלים הם גיבוריה, היא ספרות. להמשך קריאה
לייק גדול לסיפור הקצר
תחרויות ספרותיות אינן זוכות בדרך כלל לתשומת לב מיוחדת מהתקשורת, והציבור אינו ער לקיומן. אולם לכותבים בתחילת דרכם הספרותית, תחרויות שירה וסיפורת הן הזדמנויות נדירות להתגלות לעיניהן הטרוטות של דמויות מפתח בשדה הספרות. לעתים, זכייה בתחרות כתיבה עשויה להיות נקודת מפנה בחייו של כותב. להמשך קריאה.
מדע
תורת האבולוציה אינה מדע
תורת האבולוציה היא ההסבר הסיבתי הטוב ביותר לכמות עצומה של עובדות, אך היא אינה עומדת בדרישות המדע המודרני. מדוע סבורים אנשי דת רבים שהפרכתה תסייע להם? להמשך קריאה
שלושה שבועות עם הסיגר החשמלי
המקום הכי חם בגיהנום| 25.02.2019
מדוע הקהילה הרפואית מתכחשת לאפשרות של תחליפי עישון והאם הסיגריה האלקטרונית באמת פחות מסוכנת מסיגריה רגילה. להמשך קריאה
פוליטי
להסיר את החרם היהודי
אם הרוב היהודי לא יביט בחבריו הפלסטינים מתוך עיניים חדשות, משתפות, הוא יהיה בסכנה. להמשך קריאה
בית המשפט העליון עשה עסקה עם השטן. עכשיו הוא משלם
לו בית המשפט היה מבהיר לשלטון מהיום הראשון שאינו כלי בידיו, לא הייתה נוצרת האכזבה של השלטון מכך שהכלי לא משמש אותו מספיק טוב לצרכיו. מאוחר מדי לעצור את התיאבון השלטוני לעוד כוח שהכניעה הזאת יצרה, אבל לא מאוחר להציל את כבוד בית המשפט. להמשך קריאה
ימין או ימין – תבחרו
מגזין העוקץ | בחירות 2019 | 24.02.2019
מה שאנחנו רואים סביבנו היום, זאת תחיה של הימין השמרן לאחר שנושל מכוחו. בשונה מימין פאשיסטי, המונע מרגש בוער של הערצת עם ומדינה, ימין שמרן מונע מתועלתנות. זה הימין של מפלגת כחול-לבן, גנץ ולפיד. המשך קריאה
השתקת המרצים: תג המחיר של הימין על חקירות הרבנים המסיתים
אחרי שהזדעזעה מ״מועל היד״ של תאמר נפאר ויוסי צברי, אמרה מירי רגב משהו מטריד הרבה יותר. להמשך קריאה
די למניפולציות של השמאל, גבאי ינצח את נתניהו רק באידאולוגיה
אם אבי גבאי לא ינסה להסתיר את האידאולוגיה המדינית בחנופה ודיבורים על שחיתות ויוקר המחייה, אולי עד הבחירות הבאות מצביעי המרכז הימני לא יתביישו להצביע שמאל. אחרת מובטח לנו ראש אופוזיציה כריזמטי ונעים הליכות. להמשך קריאה
על סגנון שמזכיר מועל יד
אחרי שהזדעזעה מ״מועל היד״ של תאמר נפאר ויוסי צברי, אמרה מירי רגב משהו מטריד הרבה יותר. להמשך קריאה
מה הבעיה עם הדגל הפלסטיני
קבוצות ימין בישראל שכנעו רבים לראות בכל הפלסטינים אויב, וכך יש כאלו שתופשים את הנפת הדגל הפלסטיני כ"הזדהות עם האויב". אולם השמאל לא מקבל את התפישה הכהניסטית שגורסת שכל פלסטיני הוא אויב, ורואה בכל פלסטיני המעוניין בכך – שותף. לפיכך בעבור השמאל, הדגל הפלסטיני הוא דגל שמסמל שותפות ולא איבה. להמשך קריאה
עוד חץ בלב הדמוקרטיה הישראלית הגוססת
מגזין העוקץ | תרבות | 28.01.2016
״חוק נאמנות בתרבות״ של השרה מירי רגב שוכח שממשלה מכהנת אינה רק של תומכיה, אלא גם של מתנגדיה – וגם להם שייכים כספי הציבור המממנים את התרבות. החתירה לסטנדרטים מוחלטים בתקציבים לאמנות היא עוד צעד בדרך למות התרבות בישראל, והויכוחים העזים שהיא מעוררת. להמשך קריאה | عربيه
דיקטטורת הרחוב הישראלית
כשאנחנו מדמיינים דיקטטורה, אנחנו חושבים מיד על מיעוט, השולט ברבים באמצעות הפחדה, ועל כוחות במדים, שמפעילים אלימות ממוסדת כלפי האזרח. הדוגמאות הסטריאוטיפיות הן דיקטטורת החונטה הצבאית בארגנטינה ואיטליה הפאשיסטית. אנחנו מדמיינים: הכרזה על עוצר בערים; התעוררות לקול טנקים שועטים ברחובות; השתלטות על מסכי הטלוויזיה. כי זה הדימוי שיש לנו על לידתן של דיקטטורות. לא עולה בדעתנו שדיקטטורה יכולה להיתמך על ידי רוב, להיווצר בתהליך מזדחל ולא בבוקר אחד, ולהשליט פחד ללא משטרה חשאית במדים שחורים. בדיוק משום כך, יכול להיות שהפיכתה של ישראל לדיקטטורה מתרחשת בזמן שחלק מהאזרחים עדיין לא יודעים מכך. להמשך קריאה
כדי לנצח בבחירות השמאל חייב לדבר על אוסלו
הימין מנצח כי כולם שונאים את אוסלו, ואוסלו זה השמאל. אבל אוסלו היה ונשאר התשובה. הוא יצר מלחמה בין מתונים וקיצוניים, עם פיגועים מצד אחד והסתה מהצד השני. זה היה בלתי נמנע, אבל זה גם הפתרון היחיד לסכסוך. להמשך קריאה | English
ההונאה העצמית של הימין לא מונעת מהעולם להכיר בפלסטין
בזמן שממשלות הימין הקיצוני היו עסוקות בשכנוע עצמי ש"אין פרטנר", הפלסטינים התכוננו למהלך בינלאומי נרחב. כעת הם מנהלים את המו"מ מול הקהילה הבינלאומית, שמכירה בהם למרות שנתניהו בחר להתנהל כאילו שהם לא קיימים. להמשך קריאה
אלי שמואלי | Eli Shmueli 